עריכה לשונית - מה ידוע על היידוע

אחד מענייניה של העריכה הלשונית הוא היידוע. עורך לשוני מטפל גם בכך במסגרת עבודתו החשובה.היידוע הופך שם עצם כלשהו לידוע. היידוע בעברית נעשה בדרכים שונות, אך אין מיידעים בשתי צורות בו-זמנית: א. להוסיף את ה"א הידיעה (הספר); ב. לצרף כינוי שייכות (ספרו); ג. להוסיף כינוי גוף: (הוא הלך); ד. להוסיף כינוי רומז (ילד זה); או ה. לכנות את שם העצם בשמו הפרטי (יעל, מדינת ישראל). 
שם עצם מיודע מחייב שתוארו יהיה גם מיודע: בַּשָנִים הָאַחֲרונות.|
יידוע הסומך בצירופי סמיכות יידע את כל הצירוף (בית הכנסת). 
יידוע צירופי בינוני: האקדמיה ללשון העברית דנה רבות בנושא זה – וזה עניין מהותי הנוגע לעריכה לשונית ולהגהה -  מכיוון שהם נתפסים כסמיכות (יושב ראש, עורך דין). אמנם בעבר היה מקובל ליידע את הצירוף בראשו כי הוא מכיל שם פועל ותיאור פועל: יושב, עורך, כך שהכוונה היא שהוא יושב בראש, והוא עורך את הדין ולכן טענו שיש לומר: היושב ראש, העורך דין, אך כאמור הוחלט כי ניתן להתייחס לצירופים אלה כצירופי סמיכות מובהקים ולכן ניתן ליידעם גם כך: יושב הראש, עורך הדין, וברבים: יושבי הראש, היושבים ראש, היושבי ראש וכן הלאה. 
בשם המספר ה"א הידיעה תבוא בראש המספר: החמישים הזריזים, החדר השמיני, או במבנה סמיכות: חמש מאות המנצחים, החדר שש המאות. ואילו במבנה של חיבור, היידוע יהיה בראש: השמונים ושלושה, המאתיים ועשרים.
ניתן ליידע תוארי כבוד: הגברת לוי, הדוקטור ירין, האלוף כוכבי, אך אין ליידע את התואר מר. 
מילים רבות מהארמית השתקעו וייפו את העברית. בארמית סיומת אל"ף מעידה על יידוע: אימא היא האם, סבא הוא הסב וכן הלאה, אך בעברית מילים אלה נתפסו כצורה נקבית ולכן הפכו בחלקן לשמות עצם (אדרבא, אולפנא, גברא), הסיומת נעשתה חלק מהמילים, ואולי זו הסיבה שהאקדמיה קבעה כי מילים השאובות מהארמית יסתיימו בה"א (קופסה, דוגמה).  
ה"א הידיעה באה לידי ביטוי גם בניקוד ובהגייה: בדרך כלל היא מנוקדת בפתח ודגש אחריה (הַשָּלוֹם), לפני האותיות הגרוניות אל"ף ועי"ן והאות רי"ש: ה"א הידיעה תהיה קמוצה (תנועה גדולה) כפיצוי על כך שאותיות אלה לא יכולות לקבל דגש (הָרַגְלַיִים, הָאָדָם, הָעוֹלָם). ואילו לפני האותיות הגרוניות חי"ת וה"א – ה"א הידיעה תנוקד בפתח ללא תשלום דגש (הַהַרְגָּשָה, הַחֲלוֹם). העניין הופך לסבוך יותר כאשר עי"ן, ה"א וחי"ת קמוצות וגם כאשר חי"ת מנוקדת בחטף קמץ, אזי ה"א הידיעה תנוקד בסגול (הֶחָלִיל, הֶעָבָר, הֶהָרִים, הֶחֳמָרִים).
ויוצאי הדופן של יוצא הדופן הן מילים בודדות ומיוחדות: עַם – הָעָם (שורש ע.מ.מ); אֶרֶץ – הָאָרֶץ; חַג – הַחַג או הֶחָג (שתי הצורות מקובלות); הַר – הָהָר; פַּר – הַפָּר; הָהֵם או הָהֵן: הֵמָהּ והֵנּה. ולסיום אדגיש כי ה"א השאלה אינה ה"א הידיעה וכלליה עמה, ולעומתה המילית "מה" בעבר חלו עליה כללי ה"א הידיעה – וזאת רק לידיעה.

 

עריכה לשונית / עורך לשוני

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!