עריכה לשונית - כתיב חסר ניקוד

איך עלינו לנהוג כאשר איננו מנקדים? והאם יש לכך חשיבות אם בעצם איננו כותבים שירה או ספרות ילדים?
כללי הניקוד קשים, ולא תמיד מובנים, בוודאי לא לאנשים שאינם יודעים כללים של עריכה לשונית או של הגהה, מכיוון שהם נכתבו לפני זמן כה רב, ומאז חלו שינויים רבים בלשון. כיום איננו זקוקים לכל הדקויות שהתקיימו בעבר. קמה האקדמיה ועשתה מעשה – היא החליטה שיש צורך בהאחדת הכתיב ולכן העמידה כתיב מנוקד לעומת כתיב חסר ניקוד (כתיב מלא), אך מאחר שלרשותנו יש רק ארבע אותיות המסמנות תנועה (אהוי) ושמונה תנועות אפשריות, ייתכנו תמיד שתי צורות לכל מילה – בצורה המנוקדת ובצורה הלא מנוקדת כמו: ֹשֻלְחָן ושולחן. 
למרות ניסוח הכללים, נראה שחברי האקדמיה בעצמם מבינים שהדיון בנושא טרם תם.
אציג בקצרה את הכללים, שהם חלק מכללי עריכה לשונית, אך לפני כן יש להכיר את המושג "צורת יסוד". בפועל – צורת היסוד היא גוף שלישי, זכר ויחיד. ובשם – היא צורת הנפרד ביחיד או יחידה:
תנועת O: דוגמה לקושי הבסיסי בכתיב ניתן לראות במילה "כול", שלה יש שתי צורות כתיב: כסומך היא תיכתב "כול" (מכול וכול, יודע כול) וכנסמך "כל" (בכל זאת, כל כך), ודוגמאות אחרות: כותלי הבית, צורכי הכלל, טופסי רישום, נוהלי עבודה,וזאת כי סמיכות ברבים של שמות במשקל קֹטֶל היא קוטלֵי (בווי"ו). במילים המנוקדות בקמץ קטן בצורת היסוד לא נוסיף וי"ו, כמו: אבדן, אפנה, קדקוד, עצמה, יזמה, קרבן, קרבנות, תכנית. וכן בצורות מקור נטוי לא נוסיף וי"ו: להרגו, למסרם.
תנועת I: לא נוסיף יו"ד בנטיית מיליות (אִתנו, עִמו, ממנו, הנו, הנם), וכשאין תנועת i בצורת היסוד (לאִטו, אמִתי, לצדם), וגם בשורשים מרובעים (אחזור, אבחנו, פרסום, פספוס).
במילים במשקל קִטָּלוֹן (כישרון, רישיון, ניסיון, זיכרונות) וביו"ד תחילית במשקל קִטּוּל (יישוב, ייחודי, ייסורים) וכן בצורת הנסתר או הנסתרים בנפעל עתיד (ייבדק, ייבחנו) – נוסיף יו"ד.
במילים לועזיות יש לבקוע צרור עיצורים בעזרת תנועת i ולכפול את היו"ד (פונקצייה, פנסייה, קדנצייה).
תנועת :e אין מוסיפים יו"ד במילים אלה: פֵּרות, ברֵכה, אזור, וכך גם במילים לועזיות: נאו-פשיסטי, תאטרון, אידאולוגיה, גאוגרפיה.
בתנועת e שהיא תוצאה של תשלום דגש, במקום חיריק תבוא יו"ד: ריאיון (אבל ראיונות), תיאבון (אבל תאבונך), גירעון, איאלץ, ייעָשה, תיהנה, ליהנות, פירוט, פירוש, צירוף.
ויש ששתי דרכי כתיב מותרות: אבר ואיבר; אברים ואיברים; חניה וחנייה; חציה וחצייה; העדר והיעדר; פיענוח ופענוח.
האמנם אפשר לעמוד במטרת האחדת הכתיב העברי? אולי, ודאי הוא כי חלק מהכללים לא הגיעו למיצוי, ותפקידנו כעורכים הוא להעמיד האחדת כתיב, על דרך דרישות האקדמיה.

עריכה לשונית/הגהה

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!