עריכה לשונית לכול

העריכה באה לידי ביטוי בתחומים רבים, ולכן יש סוגים שונים של עריכה. בבסיסה, כל עריכה לשונית נדרשת להתקנת השפה ולהשבחתה, בבחינת 'שבועת העורך' (האחדה, העדפת פעלים על פני שמות פעולה, העדפת משפטים מאוחים על פני מורכבים, עריכת סדר המילים, השבחת אוצר המילים העברי ועוד), אך בכל תחום עריכה ישנם דגשים שונים. להלן אסקור חלק מסוגי העריכה הקיימים ואציג כמה מהמאפיינים שלהן: 
עריכה לשונית עיתונאית: דגש רב על הכותרות – כותרת ראשית, משנה, ביניים, ליד – כל אלה צריכות להיות קשורות זו לזו, עליהן להעביר את המסר העיקרי של הכתבה אך ללא חזרה על מידע. המושג חמשת המ"מים אמור לכסות על המידע הנדרש בכל כתבה: מי? מקצוע, תפקיד ושם מלא של מושא הכתבה; מה? מה הוא עושה ומה נושא הכתבה; מתי? מתי קרה המתרחש בכתבה; מדוע? מה רלוונטי לנו בכתבה שקשור למשהו שקורה היום; ומקום: איפה קרה האירוע המדובר.
עריכה לשונית מנהלית הכוללת גם הגהה: זוהי שפה שאנו נתקלים בה מדי יום: כל דף הוראות (הפעלת התנור), כל מתכון, כל מוצר (שמפו, חומצה), כל הודעה לעובדים (העלאה בשכר, פיטורין), כל מכתב מהבנק, כל פרוטוקול וכל מפרט טכני – אמורים לעבור עריכה, כדי להיות ברורים, כדי להימנע מאי הבנות ומטעויות, ניתן למצוא חלופות מדויקות יותר ומעניינות יותר. בעריכה מסוג זה נעקור שגיאות לקסיקליות ומבניות, נשתדל להימנע ממילים שחוקות וממילים שמתורגמות באופן מילולי מלעז (יישום, שימוש, לדאוג, להתייחס, לטפל) ולהימנע ממילות חלל שיוצרות עמימות (כך ש, עובדה ש), במדיה זו העורך יכול לשווק עברית נקייה ותקנית. 
עריכת תרגום: אמנם עורך התרגום אינו המתרגם אך הוא שומר הראש שלו: הוא בודק את התרגום ואת הלימתו למקור. הדגש העיקרי בעריכה זו הוא על מזעור ההחמצה במעבר בין השפות, וכן בדיקה כי התרגום נאמן ככל האפשר למקור מבחינת המשלב, מבחינת הדיוק הלקסיקלי ומבחינת הסגנון. יש בעריכה זו מהעריכה הספרותית ועל העורך להיות רגיש מאוד לדקויות שבמקור.
עריכה לשונית מדעית: עריכה זו היא המוקפדת ביותר, יש לה כללים נוקשים מאוד, ומידת האחריות על העורך היא עצומה ומשמעותית ביותר מבחינת אמינות הנתונים שבטקסט. עיקר העבודה בעריכה מדעית היא עריכה של הערות שוליים, מראי מקום, ביבליוגרפיה ואינדקס.
עריכת לשון השידור: עיקר העריכה במדיה זו היא של תקינות הלשון בפרסומות, בכתוביות ובטקסטים שנכתבים מראש למנחי תכניות. העורך בטלוויזיה או ברדיו חייב להיות קשוב לסגנון הנדרש, בלי להעלותו או להורידו, אך גם לדאוג לתקינות השפה. זהו תחום העריכה הפעלתני ביותר ומהווה מקור השראה להתפתחות לשון הדיבור.

 

עריכה לשונית/הגהה

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!