עריכה לשונית אקדמית

לשון האקדמיה שואפת להיות הלשון העברית הרשמית. זו, נשענת על לשון חכמים ועל הלשון המתחדשת של אחד העם המבוססת על לשון חכמים:

אפיוני לשון חכמים ולשון אחר העדם הם: משפטים מאוחים, משפטים בעלי סדר לוגי, משפטים שעניינם העברת מסר ולכן הם מאוד פשוטים, ברורים ורהוטים (לשון המשנה הייתה גם לשון דיבור וגם לשון חוקים, לשון ההלכה), דוגמאות לתבניות של לשון חכמים ששימשה מודל ללשון העברית המתחדשת של אחד העם, וזו הלשון ממנה יכול לשאוב הכותב עבודה אקדמית וכן העורל של עבודה זו למשל: ...סוקר אני את מה שהעליתי מתוך עיון ומתוך קריאה על דבר מהותה שלך הנבואה הישראלית, ומעמיד את הכל על שני עיקרים אלה: שתי תכונות יש לו לנביא שבהן הוא נבדל משאר בני האדם א. ...ב. ....ומתוך שתי תכונות אלה יוצאת תכונה שלישית.
עריכה לשונית אקדמית חייבת להיות מאוד מוקפדת, טעות של הכותב בשוגג ואי שימת לבו של העורך לכך – עלולה לגרום נזק רב למחקר ולמי שאמור לשאוב ממנו ידע וכמובן למי שמצוטט בו. עריכה אקדמית נדרשת לסעיפים הבאים: 
א. בדיקת מידת הדיוק של המידע הנתון; ב. בדיקה ועריכה של הערות השוליים, מראי המקום, ההפניות, המובאות, הביבליוגרפיה ולעתים האינדקס. העורך יבדוק שכל הפרטים המשמעותיים מופיעים (שם הכותב, שם הפרסום, שנת פרסום, מקום הפרסום ועוד), וכל זאת בצורה עקבית ואחידה; 
ב. התקנה לשונית מבחינת הכתיב, התחביר, הפיסוק, סדר המילים, התאמות מין ומספר ושימוש נכון במילות יחס; 
ג. שיפור המובנות: העורך ינסה להמיר משפטים מורכבים במשפטים מאוחים, לפתור מצבים של דו-משמעות, לדאוג לטקסט בהיר, קולח וברור, גם אם הדבר כרוך בשינוי דברי המחבר, כשהמגמה היא לשפר את הניסוח ולא את הסגנון. במידת הצורך יוסיף העורך מילות קישור כמו: אך, ו, ממילא, כאמור, על כן ועוד. הוא יתקן מילות קישור שאינן במקומן. לעתים, הוא ימיר משפט שלם במילה אחת, וכך תימנע חזרה על מה שכבר ידוע; הוא יציע להחליף מילים לועזיות במילים בעברית, אלא אם אין להן תחליף, או אם מדובר במונחים מקצועיים הידועים בקרב קהל היעד. העורך ינסה להעשיר ולגוון את אוצר המילים. 
בטקסט האקדמי יש חשיבות יתרה להתערבות בתוכן במקרה של חזרות מיותרות, של קשר רופף, או לא מתאים, בין הכותרות לתוכן שתחתן, כאשר מילות קישור שגויות או שאינן במקומן (מכאן ש, לפיכך), כאשר משפטים שדורשים דוגמה לא הודגמו וכאשר חסר פירוט הנדרש לכלל; ואם יש סתירה לוגית בין טיעונים ועובדות או זמנים לא הגיוניים.  
ככל שהעורך יהיה אחראי יותר, ככל שהקשר שלו עם הכותב יהיה טוב יותר, ככל שהעורך יהיה בקיא יותר במחקר שאותו הוא עורך, וככל שישכיל להתערב בטקסט רק במידת הצורך – כך עבודתו תשתבח.

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!