עורך לשוני מהו?

עורך לשוני המבצע עבודה של עריכה לשונית אחראי לנסות ולהפוך טקטס לנקי מבחינה לשונית, ולאמין ומסוגנן ככל האפשר. באחריותו להתאים את הטקסט לקצב שקהל היעד צפוי לקרוא בו, כלומר, הזמן שדרוש לפענח ולהבין את הכתוב. העורך הוא המתווך בין הטקסט לבין קהל היעד. תפקידו לגשר בין דוברי הלשון לבין כותביה. 
על העורך להתקין את הלשון על פי כללי האקדמיה ועל פי כללי הגהה מקובלים, משמע עליו להיות בקיא בכללים, ולהכיר את הכלים העומדים לרשותו, במיוחד בזמן שהוא מתלבט. כך לעורך יכולה להיות השפעה על שימוש כזה או אחר בלשון, ועל כן חשיבותו כמשמר הלשון התקינה.
הכלים העומדים לרשותו של העורך הלשוני הם: היכרות עם לשון המקורות: המקרא והמשנה. ידע ברובדי לשון ימי הביניים ולשונות שמיות אחרות (ארמית, ערבית) ישביח את ידיעותיו; במיוחד העורך ישתמש במגוון מילונים הקיימים לרשותו, להלן כמה דוגמאות: א. מילון אבן שושן מציג מילים לפי שורשיהן, את מוצאן, את מופעיהן ואת שימושיהן; ב. מילון ההווה מציג את אוצר המילים של ימינו והפעלים מובאים בזמן הווה, ויצוין אילו ערכים אינם תקניים על פי כללי האקדמיה; ג. רב מילים של שוויקה, הפעלים במילון מסודרים לפי צורת עבר יחיד, ויש לו גרסה מקוונת ומאוד ידידותית למשתמש; ד. מילוני פועל שונים, המדגימים הטיות, בניינים, זמנים ומילות יחס מתאימות; ה. מילוני ניבים וביטויים שונים השאובים מתקופות שונות; ו. תזאורוס, המציג עולמות סמאנטיים שונים, ומילים נרדפות סביב מילות מפתח; ז. מילונים לפי תקופות כמו מילון לשון המקרא, מילון לשון חכמים, מילון הסלנג; ח. ספרות מקצועית – עמדות של בלשנים לדורותיהם בנושאים שבערו בתקופתם, ובוערים עד ימינו כמו עברית כהלכה מאת יצחק פרץ, לקסיקון לשיפור הלשון של ראובן סיוון, מדריך לשון לרדיו ולטלוויזיה מאת אבא בנדויד. יד הלשון מאת אבינרי; ט. פרסומי האקדמיה ללשון העברית –  החלטות ואיגרות, אלו יופיעו גם באתר  המצוין של האקדמיה. וזו רק רשימה חלקית של עזרי העורך.
הנושאים שבהם עוסק העורך הלשוני כאשר הוא מבצע עריכה לשונית וגם הגהה הם: 
תקינות כל משפט בפני עצמו מבחינת התחביר, הכתיב, הדקדוק ואוצר המילים. וכן בדיקת הקשר בין המשפטים בכל פסקה ובכלל הטקסט הנתון. בדרך כלל העורך הלשוני נוהג על פי כללי האקדמיה ללשון העברית בנושאים של כתיב חסר ניקוד, כללי פיסוק, ותעתיק. חוץ מעמידה בכללים אלה, העורך ינסה לעקור ביטויים נדושים, וכל זאת בלי לפגום בסגנון הכותב. הוא רשאי להציע למחבר שינויים במשלב, בבחירה הלקסיקלית ואף בסגנון, אך אסור לו לכפות את דעתו על הכותב.
עורך שיצליח הן להשביח טקסט הן לרצות את כותבו – עשה את מלאכתו נאמנה.

עריכה לשונית/הגהה

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!