ארבע רמות של עריכה לשונית

עריכה לשונית היא התקנת הלשון, בדרך כלל הכתובה. כדי שלא תהיה כלשון הדבורה, זו עושה קיצורי דרך, מלהגת, מלהטטת, נועזת ופזיזה יותר מהלשון הכתובה. זו האחרונה שקולה יותר, אטית יותר ומחייבת יותר, ולכן יש לשמור על בידול זה, בייחוד בעידן שבו כותבים מסרונים וצ'אטים (שיחוחים) בלשון הדיבור. האקדמיה פוסקת בענייני דקדוק, כתיב, מינוח ותעתיק, תוך שהיא מנסה לשמר את השורשים, אך גם לתת לעברית להצמיח ענפים חדשים, ללבלב ולהתפשט למרחקים.
העריכה הלשונית באה לגשר בין מי שצורך את הלשון, ובין הלשון הנצרכת במדיה לסוגיה: מוסדות החינוך, האקדמיה, רשתות השידור הממלכתיות והמסחריות, העיתונות והספרות יפה וכן הלאה. על הלשון להתאים לקהל היעד ובכפוף לכללי האקדמיה.
הכול טוענים כי הלשון הדבורה הופכת לעילגת ופשטנית, אוהבי השפה העברית באשר הם מתחלחלים מהתהליך הכולל: עוני לקסיקלי, שיבושים צורמים בשם המספר, בהטיות הפועל, במטבעות לשון שהם אוצרה של השפה. מי שהלשון יקרה לו, חש פגוע ופצוע על זילות השפה בפי מחבליה, ועל היוהרה והזלזול המאפיינים בורות, וכאן משמשת העריכה הלשונית כמערכת שיווק: "שפה – דבר שכדאי לשמר".  
ועל אף הטענות הללו, ניתן לראות כי העיתונות שופעת בתשבצים, וכל הזמן שומעים דיונים סוערים או זמזום חרישי אודות הלשון, גלגוליה, שיבושיה ויופיה.
כיום, חשיבות העריכה ברורה לכל מי שכותב, מכיוון שהיא הופכת את הטקסט לבהיר, למעניין, לקולח ולתקין מבחינה לשונית.
תחילתה של העריכה היא בקריאה תמה של הטקסט, שלאחריה העורך הלשוני יחליט איזו עריכה לשונית נדרשת בטקסט. הנתון. לעריכה יש כמה דרגות: 
הגהה והתקנה: התקנה שעניינה לתקן שגיאות הקלדה כמו: רווחים כפולים ומקפים שגויים, תיקון שגיאות כתיב, סימני פיסוק והאחדת הכתיב.
עריכת ליטוש: העורך מתקן שגיאות בניסוח המשפט כמו מילות יחס, משלימי פועל ושם וסדר המילים במשפט.
עריכה לשונית יסודית: העורך יתערב בעריכת התוכן ובעריכה הלשונית, יצביע על קשר לוקה בין המשפטים בטקסט, יעיר כשהמשפטים אינם ברורים, ימליץ על תוספות מבאירות ועוד. 
שכתוב: זו דרגת העריכה הנדרשת כאשר הטקסט בלתי קריא ומבולבל, ואז העורך יכתוב אותו מחדש כדי לשרת את המסר של הכותב בצורה הנאמנה ביותר.

 

עריכה לשונית

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!