עריכה לשונית - השפעת הלע"ז

עריכה לשונית נדרשת לטקסטים רבים ומגוונים. בלעדיה הטקסט יהיה משובש ובלתי ראוי לפרסום. עריכה לשונית מטרתה להקנות לשפה העברית את מעמדה הראוי ולשמור על צביונה ואיכותה. הגהה לשונית חייבת לוודא כי העריכה הלשונית עשתה את עבודתה נאמנה. אם כן, עריכה לשונית וגם הגהה הן אחיות, אחת בכורה ואחת צעירה.
כל שפה מתקיימת בזכות עצמה, והרבה בזכות השפעות מהשפות הסובבות אותה. העברית היא ענף של השפה השמית, וליתר דיוק של הלשון הכנענית.
מכל שכנותיה, הושפעה העברית בתקופה הקדומה בעיקר מהארמית, ועד המאה השביעית 'התקוטטו' ביניהן. אט אט נגסה הארמית נתחים גדולים, והייתה נוכחת יותר בלשון העברית, ובמאה השנייה לספירה – ניצחה. בשלב זה פסקה העברית להיות דבורה, וכך ב-1700 השנים הבאות. ומאז ועד המאה השביעית, שלטה הארמית ביד רמה, עם הכיבוש המוסלמי – הערבית עברה לקדמת הבמה, כשלצדה הארמית, והעברית הייתה ללשון התרבות: לשון התפילה, לשון לימוד התורה וקריאתה. 
במאה האחת-עשרה החלה נדידת יהודים לכיוון אירופה, והחל עידן ימי הביניים לעברית, שלהבדילו מימי הביניים החשוכים של אירופה הנוצרית, מסמל תקופת פריחה תרבותית עצומה לעברית. היצירה הייתה תמידית ואף במיטבה בנושאים רבים: הלכה, מחשבה ופילוסופיה, מדע מתורגם, שירה, היסטוריה ומסעות. 
כל יהודי, כולל פשוטי העם והנשים, ידעו שתי לשונות, לשון הקודש והלשון הדבורה במקום מושבם. באזור ספרד הערבית הייתה הלשון המרכזית משך שנים רבות, בעוד שבאזור מרכז ומזרח אירופה (היום גרמניה, צרפת, פולין ורוסיה) – שלטה היידיש כשפת היהודים, שהיא עירוב של הלשונות המקומיות: הדקדוק גרמני, יסודותיה ארמיים ועבריים והלקסיקון שלה סלאבי. 
המעבר בין הלשונות יצר השפעה הדדית בין הלשון המדוברת ללשון התרבות. יסודות עבריים התערבבו בלשון המדוברת בעוד מבנים תחביריים, שאילות תרגום ושאילות משמעות נכנסו ללשון הקודש, אך לא מילים מהלשון המדוברת. 
כיצד נראית לשוננו היום, לאחר תהפוכות אלו? 
כל שלב בהיסטוריה הותיר זנב באורך ובמרקם אחר. הארמית העתיקה עודה מהדהדת בלשוננו היום-יומית (אדרבה, אימא); תרבויות עתיקות שזה מכבר מתו כיוון וכפרס, הותירו רישום לקסיקלי (פרדס, דת, גיא, אקלים), שפות יהודיות שליוו את העם היהודי כיידיש וכלדינו, עודן חיות, גם אם נאבקות על נשימתן. וכמובן לשונות החיות בסביבה הקרובה, אם הפיזית ואם התרבותית, הערבית והאנגלית, מותירות את רישומן בכל היבטי השפה.
השאלה עד כמה כשרות השאילות מלע"ז, היא שאלה מאוד מהותית, ודורשת אחריות רבה במענה עליה. כל עוד השאילות מעשירות את המילון ואת השפה – מבורכות הן, אך כאשר שואלים מבנה תחבירי, קשרים בין פעלים למילות יחס ובין מילים, יש בכך טעם ולפגם ושיבוש של יסודות השפה. 
לא ניתן לטהר את העברית מהשפעות, הן חיוביות הן משחיתות, הדבר גם לא רצוי ואינו אפשרי, כי השפה משתנה לפי צורכי דובריה, ומי שאמון על איכות הלשון, אמור גם להציב גבולות אפשריים למידת השינוי בלשון, כדי שזו לא תאבד את זהותה. עריכה לשונית וגם הגהה אפוא שומרות על דייקנות השפה.
אך נשים לבנו לכך שאפילו הטלטלות שעברה העברית: מותה כלשון דבורה, גלותה לכל קצוות תבל, שפע ההשפעות שהשפיעו עליה, וכינוס כל דובריה בארץ ישראל וקיבוצם סביב לשון עברית אחידה, כל אלה לא הצליחו לשבש את העברית ולהופכה על פיה. אם כן, אולי לא כדאי להתערב כלל בזרימתה הטבעית של הלשון, כי יסודותיה כה מושרשים, ושרידותה את כל התלאות מוכיחה את כוח עמידתה.

עריכה לשונית/הגהה

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!