עריכה לשונית - קשר בין מילים

האטום של כל שפה הוא המילה. למילים חיים אוטונומיים משל עצמן, אך תמיד הן מקיימות יחסי גומלין עם שכנותיהם למילון.
להלן מרבית סוגי הקשרים הקיימים בין מילים, עריכה לשונית:

א. סינונימים, מילים נרדפות:

נרדפות מלאה של מילים בעלות משמעות זהה. אם נמיר מילה ברעותה, משמעות המשפט לא תשתנה. למשל: פה – כאן; איום – נורא; להלל – לשבח. 
נרדפות חלקית – הבידול נובע מסיבות שונות: משלב: חושך – עלטה; סמנטיקה: אנייה – ספינה; רגשי ואישי: נפטר – מת – התפגר - הלך לעולמו; משלבי-סגנוני-דיאלקטי: רז – סוד; חבורה – כנופיה; תקופה: כילי – קמצן; חלקי דיבר – שמות עצם: תכשיט – רביד – עדי; שמות תואר: בודד – ערירי – גלמוד; תואר הפועל: מיד – לאלתר; פעלים: העדיף – ביכר; מילות יחס: בגלל – בשל – משום ש.
ב. הומונימים, דו-משמעות: מילים הזהות בכתיבן ובאופן היגויין, אך מקורן שונה ואין ביניהן קשר משמעותי. במילון הן מופיעות כערכים נפרדים. סיפר סיפור – סיפר את השערות; אורך חיים – אורך רוח;  אשפה – ערמת פסולת וגם נרתיק לחצים; אב – הורה וגם החודש החמישי; פנים – פרצוף וגם צדדים; אולם – מילת קישור או שם עצם; הסיבות להיווצרות הומונימים הן:
1. פונולוגית: שתי מילים מתלכדות לתבנית אחת בשל מעתקי הגאים, ניתן להתחקות אחר התהליך בבדיקה בשפות שמיות מקבילות: חפר – כרה בור או התבייש. בערבית שני הפעלים נבדלים במובנם וגם בהגאיהם, אך בעברית אבד ההבדל בין שני העיצורים חי"ת וח'י"ת ולכן הפעלים התמזגו לצורה אחת.
2. פונטית: נוצרת על ידי שאילת מילה מלשון זרה. לדוגמה: המילה בר במקרא משמעה בן, טהור ותבואה, ונוספה לה בלשון חכמים המשמעות חוץ, מן הארמית; ובלשון ימינו – מזנון, מן האנגלית.
3. מורפולוגית נוצרת בשל גזירת שתי צורות זהות משורשים שונים במשקלים שונים: מורה במשמעות מלמד הוא בינוני הפעיל מהשורש י.ר.ה ואילו מורה במשמעות מורד, הוא בינוני קל מהשורש מ.ר.ה הקרוב ל-מ.ר.ד.
4. סמנטית נוצרת כאשר למילה אחת פוליסמית יש כמה משמעויות המתרחקות זו מזו עד כי לא ניכר עוד הקשר ביניהן: המילה עדשה (סוג של קטנית), היא גם עדשה אופטית, מכיוון שזו נקראת כך בלע"ז, כי צורתה מזכירה את זרע הקטנית. עריכה לשונית עוסקת גם בכך.
בדרך כלל הלשון עצמה מונעת את הריבוי של הומונימים כך: 
גזירת שורשים הומונימיים במשקלים ובבניינים שונים. למשל לשורש ב.ר.א מקור זהה אך שלושה מובנים שונים: יצירה, כריתת עצים ובריאות.
זניחת אחד ההומונימים ואימוץ האחר: ח.פ.ר במשמעות התבייש ננטש ונותרה רק המשמעות של כרה.
ג. פוליסמיה, מילה בעלת משמעויות אחדות שביניהן יש קשר למשל, ערוץ: הוא אפיק, מעבר צר בין הרים; אבל גם נתיב העברת תקשורת ממוחשבת.
ד. הומוגרפיה מילים הזהות בכתיבן אך נבדלות במשמעותן ולרוב גם בהגייתן, למשל: מֶטֶר – מָטָר; למילים הומוגרפיות יש  תת-חלוקה:

1.הומופוניה: מילים הזהות בהגייתן אך שונות בכתיבן ובמשמעותן, למשל: קר – כר; בא – בה .הסיבה לתופעה נעוצה בשוני בהגייה בעברית כיום לעומת הגייתה בתקופה שבה האלפבית העברי התקבע, ולכן יש עיצורים שאין להם מענה היום כמו: ו-ב; ח-כ; ט-תּ; ק-כּ; ס-שֹ; א-ע; א-ה. 
2.  הטרופוניה: מילים שאופן הגייתן שונה
3.  הומוגרפיה רק בכתיב לא מנוקד:, חֵלֶק – חָלַק; שֶׁמֶן - שָׁמֵן – שָׁמַן; 
4.  הטעמה שונה: יֶלֶד וילדה – מה יֵלֵד יום; אורךְ – האור בוקר טוב – בוקר חרוץ; וֶרֶד ריחני – עלה וְרֵד.
5.  הומוגרפיה גם בכתיב מנוקד, אך משמעותן שונה: מְסַפֵּר סיפור או את השער.

 

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!