עריכה לשונית - מילות שאלה

במהלך עריכה לשונית או הגהה יש לזהות מהן מילות השאלה, הן כדי לבדוק שאכן נעשה שימוש במילת השאלה הנכונה והן כדי לוודא שנעשה במילת השאלה שימוש נכון, להלן סקירת חלק ממילות השאלה:

1. ה השאלה מופיעה רק בדיבור ישיר: האם תוכל לבוא אליי? לעומת אם – בשאלה עקיפה בטקסט: הוא שאל אותו אם יוכל...הבדל זה חשוב לאבחון בזמן עריכה לשונית או הגהה.

2. איפה והיכן הן מילות שאלה שנובעות מהלחמים: איפה בלשון המקרא:אֵי+פֹּה ופירושה אַיֶּה? היכן? באיזה מקום? "אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ; הַגִּידָה-נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים" (בראשית לז טז); והיכן בלשון חז"ל: (אי)הֵי+כאן, וגם המילה כֵּיצַד היא הלחם: כְּאֵי+צַד. לרוב, ההלחמים לא היוו חלק ממערכת השורשים והמשקלים של השפה. אמנם אלו מילות שאלה, אך אפשר להשתמש בהן גם במשפטי חיווי, או כצייני מקום, בעיקר בלשון הדיבור, אבל שימוש זה מנמיך את המשלב. מומלץ בזמן עריכה לשונית או הגהה להשתמש במקום הצירוף איפה ש.. בצירוף במקום ש; ובמקום לאיפה, מוטב לומר לאן או להיכן. דוגמאות לשימוש במילות שאלה במשפטי חיווי בלשון המקראית: "מָה-אַתֶּם אֹמְרִים, אֶעֱשֶׂה לָכֶם" (שמואל ב, כא ד);" חֲדַל-לְךָ לָמָּה יַכּוּךָ" (דברי הימים ב כה טז); "מִי לה' אֵלָי" (שמות לב כו).

4. איפה ואיפה וגם ואפוא: כאמור, המילה איפה היא מילת שאלה ופירושה אַיֶּה? היכן? באיזה מקום? ומקורה בהלחם; בעוד איפָה היא מילה ארכאית במשמעות מידה לחיטה, דגן, קמח. ואילו איפא היא מילת קישור מקראית הנוספת למשפט שלפניה ופירושה אם כן, והיא גם שונה בהטעמה ממילת השאלה: "וּבַמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא, כִּי-מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ?" (שמות לג טז). חשוב מאוד כי העורך עריכה לשונית וגם הגהה יבחין בהבדלים אלו.

5. איזה (זכר), איזו (נקבה), אילו (רבים): אילו משוררים אהובים עליכם? איזה – הלחם  של אי-זה: "כִּי אֵינְךָ יוֹדֵעַ אֵי זֶה יִכְשָׁר, הֲזֶה אוֹ-זֶה, וְאִם-שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד, טוֹבִים" (קוהלת יא ו) ; איזו – הלחם  של אי-זו: "אי זו היא עיר גדולה, כל שיש בה עשרה בוטלנים" (משנה, מגילה א ח); אילו – הלחם של אי-אלו: "ורואין אילו אבנים ראויות להשתבר" (משנה, ב"מ י א).יש לשים לב בתהליך עריכה לשונית או הגהה: מילת השאלה אֵילוּ נכתבת ביו"ד (להבדיל מהמילה אלו).

6. מדוע כמילת סיבה: מדוע עשית זאת?; למה כמילת סיבה: "לָמָּה חָרָה לָךְ וְלָמָּה נָפְלוּ פָנֶיךָ" (בראשית ד ז) וגם כמילת תכלית: "לָמָּה זֶּה, שְׁלַחְתָּנִי" (שמות ה כב);

7. כמה: מילת שאלה: מה מספר העצמים או הדברים? "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמֶּלֶךְ: עַד-כַּמֶּה פְעָמִים אֲנִי מַשְׁבִּיעֶךָ?" (מלכים א, כב טז).

אמנם יש מילות שאלה רבות נוספות, אך ניתן מהמובא לעיל להסיק כי על העריכה הלשונית לכלול בדיקה של מילות השאלה.

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!