עריכה לשונית - סוגי משפטים

א. משפט פשוט הוא משפט שיש בו נשוא אחד ואין בו חלקים חוזרים.
ב. משפט מחובר או מאוחה מתאר אירועים שקרו בזה אחר זה. חלקי המשפט יחוברו ביניהם במילות חיבור: ו' החיבור, גם, או, אבל, אולם, אך, לכן. יש להבחין בין משפט איחוי לבין משפט מורכב, כאמור, במשפט מאוחה האירועים הם עוקבים זה לזה, במשפט מורכב, הפסוקית קדמה בדרך כלל למשפט העיקרי, כך במקום: 'רוכב האופנוע פגע בהולך רגל ישיש, שנפצע קשה ונלקח לבית החולים' יש לומר: 'רוכב האופנוע פגע בהולך רגל ישיש, והלה נפצע קשה ונלקח לבית החולים'. עריכה לשונית מטפלת בכך.
ג. משפט כולל הוא משפט פשוט שחלק תחבירי אחד בלבד חוזר על עצמו: הוא אכל בננה, תפוח, אגס וקיווי. כשאנו נתקלים במילת חיבור המקשרת בין שני יסודות לשוניים שהם חלק חוזר באותה תבנית לשונית, לעתים אותה מילה חוזרת פעמיים, כגון שוב ושוב, פירות וירקות, וכך נבחין בין משפט כולל ומשפט מאוחה. כמו-כן, אם הפועל השני ממשיך את מה שקורה בפועל הראשון אזי זהו משפט מאוחה. כאשר מופיעים לוואים חוזרים המשפט לא יהיה משפט כולל כי הם תמיד משועבדים לחלק אחר. כל חלק אחר חוזר במשפט יהפוך את המשפט לכולל. כך גם התמורה, שהיא מקרה פרטי של הלוואי, שתובחן מהמשפט כולל כך: הבוקר אכלתי מלפפון (מושא ישיר), לחמנייה (מושא ישיר חוזר) ועגבנייה (מושא ישיר חוזר). לעומת: הבוקר אכלתי מעט ירקות: עגבנייה ומלפפון (שניהם תמורה), ענייני הגהה. כשיש ביטוי מכליל הוא תמורה, נזהה ביטוי מכליל לפי פיסוק הנקודתיים הבאות לפני הפירוט. לא רבים יכולים להתברך במידותיו כמורה: ידע רב, יושר, אהבת האדם וחכמה אמתית.
ד. משפט ייחוד הוא משפט שבו חלק תחבירי של המשפט נשלף ממקומו הטבעי במשפט ומועבר לתחילת המשפט, בדרך כלל לצורך הדגשה. במקום הטבעי של חלק תחבירי זה יבוא כינוי חוזר, מוסב. שימוש נפוץ במבנה זה נמצא בשירה ובטקסט המקראי. ירושלים – הרים סביב לה. במשפט ייחוד אפשר, אך אין הכרח, לשים פסיק או מקף אחרי חלק הייחוד. אבחנה חשובה היא בין משפט ייחוד ובין פסוקית לוואי שגם בה יש כינוי מוסב: המורה שפגשתיו במסדרון הבניין (פסוקית לוואי) יצא לגמלאות.
ה. משפט מורכב הוא משפט המורכב מחלק עיקרי ומחלק טפל המשועבד לחלק העיקרי. מילות שיעבוד פותחות את החלק המשועבד בפסוקית: ש' הזיקה, מפני ש, מאחר ש, משום ש, אשר, כש, כאשר, למרות ש, כפי ש, ה' הזיקה, כי, אם ועוד רבות. יש להבחין בין מילות שיעבוד ובין מילות יחס: מילות שעבוד אינן ניתנות להטיה והן מופיעות בתחילתן של פסוקיות לעומת מילות יחס שניתנות להטיה או להשלמה על-ידי שם. לפני פסוקית לא חייבים להטיל פסיק כי מילת השעבוד כשלעצמה מסמנת תחילת פסוקית, אך ניתן להטיל פסיק להגברת הבהירות, בכל מקרה בסוף הפסוקית יש להטיל פסיק. במשפט מורכב יכולה להיות פסוקית כוללת וזו פסוקית שיש בה נשוא אחד, ואחד מחלקיה האחרים (נושא, מושא, תיאור) מורכב מחיבור של שני יסודות לשוניים זהים מבחינת חלק הדיבר שאותו הם מייצגים.

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!