עריכה לשונית - עשרת הדיברות של העורך

עשרת האיסורים וההיתרים זו רק דוגמה, יש איסורים והיתרים אחרים, ולכל עורך לשוני הרשימה שלו, המגוננת עליו מפני שיבושי השפה המדוברת העלולה להטעות. ולכן כדאי במהלך עריכה לשונית ובתומה לוודא כי כל סעיפי הרשימה נעשו. להלן רשימה לדוגמה:
1. חייב להיות התאם בין הנושא לבין הנשוא ובין הנושא לבין האוגד: הילד הלך, האישה היא האם.
2. יש להתאים את מילת היחס המוצרכת על ידי הפועל, ולא לצרף מילת יחס זהה לשני פעלים המצריכים מילות יחס שונות: הסוחר כיבד אותו וחשד בו.
3. למילות קישור יש השפעה מכרעת על המסר שהמשפט מעביר ולכן יש להשתמש בהן בצורה נכונה. לתיאור סיבה: בגלל הגשם ולא בגלל ש; מאחר ש ולא מאחר ו. לתיאור ויתור: למרות הגשם ולא למרות ש, וכן מומלץ להשתמש במילים: אף ש, אף כי, אף על פי ש, אפילו. לתיאור תנאי: אם, ולא באם ולא במידה ו. לתיאור תכלית: כדי ולא בכדי, המילית 'במידה ש' תבוא רק לציון אותה המידה ממש.
4. המילית 'ש' לא תבוא אחרי מילות ההסגר הבאות: כנראה, כידוע, בוודאי, כמובן. יש לומר: כמובן אבוא למסיבה או מובן שאבוא למסיבה.
5. מקומן של מיליות: גם ורק תבואנה לפני החלק שהן מבקשות להוסיפו או לסייגו. ולעולם לא בסוף המשפט. כל-כך ומאוד כלוואי, תמיד יופיעו אחרי השם המלווה. כבר – לפני הפועל בעבר, יותר – אחרי התואר.
6. יש לאחד כותרות ואת פירוט הכותרות (פרקים, סעיפים, תתי-סעיפים ועוד) - ענייני הגהה.
7. לא לוותר על ש' הזיקה. מילת היחס תבוא אחרי הפועל וש' הזיקה מוצמדת לפועל: בחדר שהייתי בו, הקלה בעברית בת ימינו מאפשרת לומר: בחדר שבו הייתי, בכל אופן אין להשמיט את ש' הזיקה.
8. שימוש נכון במקפים: מקף מחבר הוא קצר, דבוק למילים התוחמות אותו ותפקידו לקשר בין 
שתי מילים: תל-אביב, בין-לאומי; מקף מפריד הוא ארוך יותר, יש רווח בין המילים שביניהן הוא מפריד ותפקידו להחליף מילה וליצור אתנחתא בקריאה: הילד – אכן היה זה ילד; וקו טווח  1928–1929 הוא מקף ארוך ללא רווחים בין האיברים שסביב המקף.
9. יש להימנע מתיקון יתר, כל תיקון צריך להיות מוצדק ולהיות כרוך בחשיבה של העורך, כל תיקון עלול לפגוע בכותב, ואם הוא לא בא לשמור על עברית תקנית, עליו לנהוג בכבוד כלפי סגנונו של הכותב.
10. סדר מילים במשפט: הסדר הרגיל יהיה נושא, נשוא, מושאים ותיאורים. כאשר משפט פותח במשלים, בתיאור או במושא, וזמנו של הפועל עבר או עתיד, יקדם הפועל לשם, כלומר יקדם הנשוא לנושא על דרך: "בראשית ברא אלוהים".
הלוואי יבוא ליד השם שאותו הוא מגדיר או מתאר. סדר הלוואים המומלץ: לוואי תואר ולוואי סומך לפני לוואי שייכות, לוואי צירוף יחס יבוא בדרך כלל בסוף סדרת הלוואים כדי למנוע דו-משמעות: הרהיט עתיק היומין של המלך הועבר מדור לדור.

 

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!