מקורות של עריכה לשונית

לרשותו של העורך הלשוני יש מבחר ספרי עזר מצוינים, למקרים שיש לו ספק בנוגע לסוגיה כלשהי שבה הוא נתקל במהלך עריכה לשונית. יש חשיבות למבחר ספרות העזר – כי מידע מגוון יכול לפתור בעיות שונות, ובכלל נבירה במילונים ובדעות של דקדקנים היא מעשירה ומרתקת גם כתחביב לשמו.
ישנן שאלות עכשוויות, הנובעות בעיקר מהתפתחות השפה, מחדירת מילות דיבור לשפה הכתובה דבר המחולל סערה – לאפשר? עד כמה לתת לשפה הדבורה לחלחל לשפה הכתובה, ועד כמה מותר לשים חסמים לחלחול זה, כי הרי מרבה איסורים – מרבה מרידות, ואז שומרי השפה הופכים לממודרים.
אך יש נושאים שנויים במחלוקת לא מהיום, ויש גישות שונות ודעות שונות בנוגע להן – עניינים של עריכה לשונית. היכרות עם גישת הלשונאי יכולה לסייע להבין למה נקט עמדה כזו או אחרת, ואם מהמקלים או מהמחמירים הוא.
ישנם ספרים שהיו אבני דרך משמעותיות בהתפתחות השפה המדוברת והכתובה. חוקר לשון המבקש לסקור התפתחויות לשוניות כלשהן בשפה כלשהי, הרי שהוא יכול להתחקות אחר השתלשלות האירועים, הרקע והסיבות, דרך סקירת הספרות הנוגעת בכך, ולפיכך לחוות דעתו על הפסיקה או על אי-נקיטת העמדה שניתנה.
ראשית הסקירה היא במקורותינו, דהיינו הקלאסיקה של הלשון העברית.
כל סוגיה שאין לה פתרון בנמצא, או שאנחנו לא נוהים אחר הפתרון המקובל והמוצע, נוכל להכריע בה בעזרת חיפוש במקורות לשוננו, הרי הם העברית המקראית, המשנאית והתלמודית.
למקורותינו ניתן לגשת בכמה דרכים:
1. המקורות כלשונן, כולל חיפוש מקוון שמקל מאוד בחיפוש ממוקד.
2. קונקורדנציה – לבדיקת כמות מופעים של מילה, ודאי הוא שמילה יחידאית יוצרת יותר שיח והתלבטות סביבה ממילה שמופעה נפוץ ביותר. 
3. פרויקט השו"ת מטעם אוניברסיטת בר-אילן הוא פרויקט מעמיק, ודרכו ניתן להגיע למופעיה של מילה בכל המקורות הקלאסיים של העברית.
לשונאים ועורכים רבים רואים במקורות בבחינת פוסק עליון להתלבטויות שבהן הם נתקלים, הן כדי לאשר צורה או מילה או מבנה והן כדי לשלול אותם.
לאחר שמילה עברה את סקירת המקורות לרשות העורך עדיין יש מבחר עצום של מקורות מידע לצורך עבודתו, חלקם שמרנים ומחמירים וחלקם ליברליים ומקלים. כאן ישפיעו מאוד גישת הכותב וגישת העורך.
להלן סקירה של מקורות הנתפסים כבסיסיים בכל חיפוש לשונאי שהוא:
דוגמה למילונים:
מילון בן יהודה שלו 17 כרכים והוא חשוב במיוחד כאשר רוצים לדעת את כל מקורות המילה: מוחבאות, ציטוטים, שימושים ברובדי הלשון השונים והקשרי המילה;
מילון אבן שושן שלו יש כמה גרסאות. כמו מילון בן יהודה, אך עדכני וחדיש יותר.
דוגמה למדריכים:
ספרים הנותנים מגוון מעניין של דעות בסוגיות נפוצות בעברית, מתקופות שונות של התפתחותה, רובם הם בבחינת עשה ואל תעשה, למשל:
עברית כהלכה מאת יעקב רבי;
לקסיקון לשיפור הלשון מאת ראובן סיוון;
יד הלשון של אבינרי, שנחשב מהמקלים והליברלים בקרב מדקדקי הלשון;
וכמובן ספרו של אבא בן דויד, מדריך לשון, שהיה מורה נבוכים לקריינים ברשות השידור, ויש שאוחזים במשנתו עד היום, והוא מייצג את הצד המחמיר של דקדקני הלשון;
מדריכי האקדמיה ללשון העברית המקבצים החלטות בתחומי דקדוק, פיסוק, תעתיק וכדומה – והם בבחינת 'מה תקני' מבחינת האקדמיה.

 

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!