סקירת ספרות קלאסית בתחום עריכה לשונית

במאמר הקודם סקרתי את הספרות הקלאסית שאין עליה עוררין בתחום של עריכה לשונית. מאמר זה אציג מגוון של ספרות בתחום הלשון וגם של עריכה לשונית, שהיא בגדר הרחבת רפרטואר המידע הנתון בידי העוסק בתחום ויש בה השכלה נוספת על ההכרח שיכולה לתרום במגוון סוגיו לשוניות שעולות במהלך העבודה.
יש לציין כי הספרות הזו אינה מיועדת רק ללשונאים ויש רבים שמעיינים בה לצורך הרחבת דעתם וסיפוק סקרנותם.
במדריכים השונים נמצא ספרי המלצות והוראות עשה ואל תעשה וגם ספרים שמכילים סיפורים ואנקדוטות שכתבו דקדקני לשון שונים במהלך שנות עבודתם בתחום הלשון וגם עריכה לשונית והרי כמה דוגמאות:
במלחמתה של לשון מאת זאב בן חיים בהוצאת האקדמיה ללשון העברית;
פרקי לשון מאת חנוך ילון בהוצאת מוסד ביאליק;
לשון בני אדם מאת חיים בלנק בהוצאת מוסד ביאליק;
הזירה הלשונית מאת רוביק רוזנטל בהוצאת עם עובד;
ספר מרשים הנכלל לדעתי בקטגוריית ספרי מתנה הוא שפה קמה בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, ובו ניתנת סקירה של מכתבים שנשלחו למערכת ועד הלשון (שהאקדמיה ללשון העברית ירשה את מקומו) במשך כעשור. יש בספר מעין זה הסתכלות על השפה הדבורה ועל נושאים שהעסיקו את דוברי העברית עוד לפני קום המדינה.
מילונים רבים ניתן למצוא על המדף, לרובם יש כותרת מכוונת, כך שהעורך יכול לפנות אליהם בסוגיות מסוימות, להלן כמה מילונים מהמבחר הקיים:
רב מילים המקוון, מילון נגיש מאוד מכיוון שהוא נמצא על אותה פלטפורמה שהעורך עובד בה – המחשב;
מילון ההווה מאת שושנה בהט ומרדכי מישור, שעניינו פעלים המובאים בזמן הווה ומילים השגורות בימינו בכפוף להחלטות האקדמיה ללשון העברית עד שנת 1985 (יצוין כתיב תקני או שגוי). לא נמצא במילון זה מילים הנחשבות ארכאיות;
מילון הפועל מאת נפתלי שטרן נותן סקירה מדגמית של פעלים, הצרכות של פעלים, פועל בסביל או בפעיל ודוגמאות, בלוחות של הספר מובאים פעלים שנוהגים על דרך הפעלים המודגמים;
מילון העברית המקראית מאת מנחם-צבי קדרי סוקר את הלקסיקון המקראי, ורק אותו;
מילוני האקדמיה למושגים לפי תחומים. (אינסטלציה, מחשבים, רפואה ועוד). ועדות של האקדמיה מתכנסות ומציעות שמות למושגים שעדיין אין להם שם בעברית. רבות אנו שומעים על חוות דעתם של אנשים על מילים חדשות: חלקן מעוררות גיחוך, חלקן נטמעות וחלקן גם נעלמות.
ספרות מילונאית מרתקת ניתן למצוא בתזאורוסים ובספרי לקט של ביטויים, של פתגמים ושל ציטטות, למשל: 
מילון הצרופים מאת רוביק רוזנטל;
ספר הביטויים המקיף מאת נרי סבניֶה-גבריאל;
לשון ראשון, מילון ניבים ומכתמים על יסוד המקורות, מאת איתן אבניאון;
מילה במילה, אוצר המילים הנרדפות, ניגודים ושדות סמנטיים, מאת איתן אבניאון;
אוצר המילים מאת ח.רבין וצ.רדי.
מקור לא אכזב למידע, ובעיקר עדכני, נמצא במרשתת –אתרים רבים של עורכים לשוניים, פורומים וקבוצות דיון, אתר האקדמיה ללשון העברית, מילונים מקוונים. 
יתרון המרשתת הוא בחיות המערכת. בכל רגע נתון ניתן לשאול שאלות ולקבל מענה. חשוב לזכור שאין די בכך, ותמיד כדאי לחזור לספרות כדי לעגן את טיעונינו במהלך עבודת עריכה לשונית.

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!