עריכה לשונית - תצורת השם בשפה העברית

הפעלים בשפה העברית נוצרים בדרך אחת: יוצקים לתוך שבעה בניינים שורשים, ומטים לפי הזמנים (עבר, הווה, עבר וציווי) ולפי גוף (אני, אתה, את, הוא, היא, אנחנו, אתם, אתן, הם, הן). לדוגמה: יוצקים לתוך הבניין "פָּעַל" את השורש "ש.כ.ב", ומטים בזמן עבר ובגוף "אתם": שְׁכַבְתֶּם. יצירת השמות, לעומת זאת, מורכבת בהרבה. להלן דרכי התצורה של השמות בעברית:

א. שורש ומשקל בענייני עריכה לשונית

המשקלים של השמות מקבילים לבניינים של הפועל, והם למעשה תבנית שלתוכה נכנסים העיצורים של השורש. להן רשימה של המשקלים הנפוצים (במקום האותיות "קטל" מכניסים את אותיות השורש): 
קַטָּל: עיסוק (סַפָּר).
קִטֵּל: בעל מום (גִּדֵּם). 
קַטֶּלֶת: מחלות (חַזֶּרֶת).
קְתַטְּלָן\קִטּוֹל\קָטוֹל\קְטַלְתָּן: בעלי תכונה (סְתַגְּלָן, גִּבּוֹר, גָּדוֹל, שְׁאַפְתָּן).
קַטֶּלֶת\קַטּוּל\קַטִּיל\ מַקְטֵל\מקְטֵלָה\מַקְטֶלֶת: כלים (קַלֶּטֶת, כַּדּוּר, סַכִּין, מַסְנֵן, מַחְרֵשָׁה, מַחְבֶּרֶת). 
קָטֹל: צבעים (סָגֹל). 
מִקְטָל\מִקְטָלָה: מקומות (מִקְדָּשׁ, מִסְפָּרָה).
קְטַלְטַל: הקטנה (שְׁפַנְפַּן).

ב. צורת ההווה

צורת ההווה מציינת לעתים גם שמות. לדוגמה: "מזכירה" – המילה משמשת כפועל בהווה (אני מזכירה לך להכין את שיעורי הבית) וגם כשם (המזכירה במשרד עורכי הדין היא בתו של השופט).

ג. שם הפעולה הנוגע לנושאי עריכה לשונית

כשמו כן הוא: "שם הפעולה" הוא התוצאה של הפעולה. לדוגמה: הַלְשָׁנָה היא שם הפעולה של הפועל הִלְשַׁנְתָּ.

ד. הלחם בסיסים

כאשר מבצעים עריכה לשונית יש לעתים לחבר שני שמות היוצרים יחד מילה חדשה. כבר בלשון המקרא קיימת דרך תצורה זו של שמות (המילה "איפה" היא למעשה הלחם של אֵי – היכן המקראי – ושל פֹּה), והיא נוכחת גם בלשון חז"ל (המילה "לפיכך", לדוגמה, היא הלחם של לפי + כך).
בחלק מהמקרים השמות המקוריים מופיעים בשלמותם. לדוגמה: חַיְזָר (חי+זר). בהלחמי בסיסים אחרים חסרה אות אחת או יותר. לדוגמה: מדרחוב (מדרכה+רחוב). מילים רבות הן הלחם של שתי מילים לועזיות. לדוגמה: סופרמרקט.

ה. בסיס + מוספית

לפני שמבצעים עריכה לשונית, אל שמות קיימים מוסיפים מוספיות, שלכל אחת מהן משמעות מסוימת. להלן רשימה של המוספיות הנפוצות:
נו"ן סופית: תכונה, עיסוק, יסוד כימי (תכסיסן, כלכלן, סידן). 
סיומת רי"ש: בעל עיסוק (גִּזְבָּר).
סיומת יו"ד: שם חיבה, מוצא (דני, לוּבִי).
וּת: מקצוע, שם מופשט, תכונה (סַפְרָנוּת, נוֹחוּת, סוֹבְלָנוּת).
יָּה: אוסף, מזון, מוצא, מקום, לבוש (סִפְרִיָּה, עוּגִיָּה, סְפָרַדִּיָּה, עִירִיָּה, חָזִיָּה). 
ית: שפה, לבוש, איבר בגוף, כלי תחבורה, הקטנה (סְפָרַדִּית, יַרְכִּית, קַרְנִית, מְכוֹנִית, כּוֹסִית). 
וֹן: כלי, אוסף, מקום, כתב עת, הקטנה (שָׁעוֹן, מִלּוֹן, גַּנּוֹן, יַרְחוֹן, סִפְלוֹן).
נִי: שם תואר, מוצא (קוֹלָנִי, מֶקְסִיקָנִי).
ים\ין: שם מופשט (נישואים\נישואין). 
אי: בעל עיסוק (מַחְסְנַאי). 
וֹנִי: שם תואר (צִמְחוֹנִי).

ו. עריכה לשונית - שאילת מילים בלועזית

אל השפה העברית חדרו מילים מכל מיני שפות זרות, והן שונות ממילים עבריות בצורה ובמבנה שלהן. לדוגמה: טלפון, סטודנט, דיאטה. לחלק מהמילים הלועזיות יש חלופות עבריות תקניות, אך אף על פי שהאקדמיה ללשון העברית קבעה אותן, מעטים המשתמשים בהן. לדוגמה: "קְדִימוֹן" במקום "פרומו", "יַעֶפֶת" במקום גֵ'ט-לֶג. חלק מהמילים הלועזיות נוצרו מהלחם בסיסים (מיקרוקוסמוס), וחלקן נוצרו מבסיס עם מוספית (אודיטוריום – הסיומת "יוּם" מציינת מקום בשפה הלטינית).

ז. ראשי תיבות

קיצור של שתי מילים או יותר, הכתוב כמילה אחת. לעתים הקיצור של המילה הופך למילה בפני עצמה. לדוגמה: דו"ח (דין וחשבון), שלעתים קרובות נכתב בלי הגרשיים (דוח).

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!