עריכה לשונית - אותיות השימוש

אותיות השימוש מצטרפות למילים, ויש להן תפקידים שונים.

מ"ם השימוש

מילת היחס "מִן" באה לפני מילה (מן הכפר), וכשהיא מצטרפת למילה היא מתקצרת לאות מ"ם (מהכפר). מ"ם השימוש מנוקדת לרוב בחיריק (מִפַּעַם), וכשהיא באה לפני אותיות גרוניות (אל"ף, ה"א, חי"ת, עי"ן, רי"ש) היא מנוקת בצירי (מֵהַכְּפָר). אם מ"ם השימוש באה לפני יו"ד המנוקדת בחיריק, המ"ם מקבלת חיריק והיו"ד אחריה הופכת נחה – כלומר לא מבטאים אותה (מִירוּשָׁלַיִם).

שי"ן השימוש

תפקידיה בעניני עריכה לשונית:

א. פותחת פסוקיות לוואי. לדוגמה: הספר שֶקּיבלתי במתנה משעמם. במשפטים כגון זה אפשר להחליף את השי"ן ב"אשר" (הספר אשר קיבלתי במתנה משעמם).
ב. פותחת פסוקית מושא. לדוגמה: קראתי שֶיֵּרד גשם. במשפטים כגון זה אפשר להחליף את השי"ן ב"כי" (קראתי כי יֵרד גשם).

ה"א הידיעה

תפקיד ה"א הידיעה כשמה - היא מיידעת את המילה שהיא מצטרפת אליה. לדוגמה: המשחק. אם לשם העצם המיודע מצטרף תואר, ה"א הידיעה תצטרף גם לתואר. לדוגמה: המשחק המכריע. חשוב לזכור שאין מוסיפים את ה"א הידיעה לפני תאריכים. וזאת נעשה במהלך עריכה לשונית. לדוגמה: אחד בספטמבר, ולא האחד בספטמבר.

ה"א השאלה

כותבים אותה בתחילת שאלה, שהתשובה עליה יכולה להיות "כן" או "לא". בסיום השאלה יבוא סימן שאלה. לדוגמה: הרצחת וגם ירשת? בימינו אין משתמשים בה"א השאלה בשפה המדוברת, וגם בשפה הכתובה היא אינה שכיחה. את מקומה של ה"א השאלה תפסה המילה "האם" (האם רצחת וגם ירשת?).

ה"א המגמה

מצטרפת בסופה של מילה המציינת מקום, והמשמעות המתקבלת היא כיוון לאותו המקום. לדוגמה: אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה.

וי"ו החיבור

מחברת בין שתי מילים במשפט (אני חולמת להיות סופרת ומשוררת) או בין שני חלקיו של משפט מחובר (אתמול בערב הלכתי לסרט החדש של טרנטינו, ואחר כך, כדי להירגע, ראיתי סרט מצויר בטלוויזיה).

וי"ו ההיפוך

באה לפני פועל ומציינת שינוי בזמן של הפועל. כלומר, אם הוי"ו באה לפני פועל בעבר המשמעות תהיה עתיד, ואם היא באה לפני פועל בעתיד המשמעות תהיה עבר. מקורה של וי"ו ההיפוך בלשון המקרא, ובימינו משתמשים בה לעתים רחוקות בפרוזה ובשירה. לדוגמה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר".

כ"ף

תפקידיה:
א. משמשת במקום המילים "בתפקיד של", "בייעוד של" וכדומה. לדוגמה: הטלפון הנייד משמש גם כשעון מעורר. 
ב. כשהיא באה לפני מספר היא מחליפה את המילים "בערך". לדוגמה: שכר הדירה הוא כאלפיים שקלים בחודש. 
ג. מחליפה את המילה "כמו". לדוגמה: היא נראית כשחיינית.

למ"ד

תפקידיה:
א. מציינת כיוון. לדוגמה: אני טסה לאמסטרדם - דוגמה המאפיינת עריכה לשונית של טקסט.
ב. משמשת במשמעות של "עד". לדוגמה: שכר הטרחה יכול להגיע לחמשת אלפים דולר. 
ג. משמשת במשמעות של "לתוך". לדוגמה: הכנסתי את השפתון לתיק. 
ד. מציינת שינוי במצב. לדוגמה: הכסף הפך אותה לפרנואידית.

בי"ת

תפקידיה:
א. משמשת לציון מקום. לדוגמה: ההצגה תתקיים בבית העם. 
ב. באה במקום המילה "באמצעות", "בעזרת" וכדומה. לדוגמה: אני מציירת בצבעי גואש. 
ג. באה כדי לציין שייכות. לדוגמה: סבי היה בפלמ"ח. 
ד. מציינת זמן. לדוגמה: אני מתחילה לעבוד בתשע. 
ה. מציינת כמות, מידה או מחיר. לדוגמה: תקצר לי את השיער בעשרה סנטימטרים. 
ו. מציינת מצב. לדוגמה: היא בקשיים כלכליים.

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!