עריכה לשונית - מילים נכונות לכאורה שחדרו לשפה

לאוצר המילים העברי העשיר מסתננות מילים שגויות שעוטות מעטה תקין. הכותבים חושבים לעתים שהמילה השגויה היא הגבוהה, ומוותרים על המילה הפשוטה והנכונה. עריכה לשונית איכותית תטפל בעניין הזה.

דוגמאות:

  • הגהה - את המילה 'דאז' יש להחליף ב'אז'.
    דוגמה: לפני שלושים שנה התפטר ראש הממשלה דאז במפתיע.
    התיקון: לפני שלושים שנה התפטר ראש הממשלה אז במפתיע.
  • את הצירוף ב'מידה ו...' או 'במידה ש...' יש להחליף ב'אם'.
    דוגמה: במידה ותגיעו מוקדם תחכו במסדרון.
    תיקון: אם תגיעו מוקדם תחכו במסדרון. 'במידה' טובה רק כשמתארים מידה של ממש: כמות הפרחים בגינה גדלה במידה מרובה.
  • שימוש במילה 'רכב' במקום 'מכונית'. הרכב הוא שם קיבוצי, כלומר הוא מתאר את שלל המכוניות, ואינו יכול לקבל ריבוי.
    דוגמה: שלושת הרכבים הכסופים חנו ברחוב.
    תיקון: שלוש המכוניות הכסופות חנו ברחוב. שכחנו מקיומה של המכונית, מילה שהגה איתמר בן אב"י, וכדאי שנשוב ונשתמש בה.
  • שימוש בפועל דוגמת 'בצאתך' שטוב רק לתיאור פעולות חוזרות ונשנות - כל יום בצאתך מהבית אתה חולף מול הדלת של השכנה. אך השימוש בפועל דוגמת זה בכל הקשר אחר שגוי.
    דוגמה: בצאתך מהבית תתקשר אליי.
    תיקון: כשתצא מהבית תתקשר אליי.


    גם השימוש במילים נכונות בהקשר שגוי רווח.

  • המילה 'משמעותי' – בדרום תל אביב ניכרת עלייה משמעותית במחירי הדירות. התיקון: בדרום תל אביב ניכרת עלייה של ממש במחירי הדירות.

  • רבים משתמשים בפועל 'טען' כחלופה לפועל 'אמר'. למעשה כל טיעון או טענה טובים רק בבית המשפט.
    דוגמה: יוסי טען שהוא אינו יכול לישון בלילה.
    תיקון: יוסי אמר שהוא אינו יכול לישון בלילה. רק אם יוסי סיפר על בעיות השינה שלו לשופט, אפשר לכתוב 'טען'.
  • הפועל 'גילה' טוב רק כשרוצים לתאר חשיפה של משהו מוסתר, ובכל המקרים האחרים עדיף להשתמש בפועל 'הראה'.
    דוגמה: הילדה הקטנה גילתה עניין במהדורת החדשות.
    תיקון: הילדה הקטנה הראתה עניין במהדורת החדשות.
  • הפועל 'עשוי' מתאר תכונה שאדם, חיה או דומם מסוגלים לעשות בשל אופיים ומטבע בריאתם. היתוש עשוי לעקוץ – באופיו של היתוש טבועה היכולת לעקוץ. לכן כשרוצים לתאר פעולה אפשרית עדיף שלא להשתמש בפועל הזה.
    דוגמה: אני עשויה לבקר אותך מחרתיים. הביקור אינו טבוע באופיי, לכן הפועל 'עשויה' אינו מתאים כאן.
    תיקון: אפשר שאני אבקר אותך מחרתיים/כנראה אבקר אותך מחרתיים. גם המילים ייתכן, אולי, עתיד ועומד יכולות להחליף את הפועל עשוי.
  • שימוש שגוי בפועל 'היה' או בנטיותיו.
    דוגמה: היה זה הילד שעזר למשפחה. הצירוף 'היה זה' זר לעברית ואינו נכון.
    תיקון: הילד הוא שעזר למשפחה.
  • הכול טועים בשימוש בפועל 'מודע'.
    דוגמה: אני מודעת לבעיה.
    תיקון: הבעיה מודעת לי. השימוש המוטעה בפועל הזה נפוץ כל כך, עד ששכחנו את השימוש הנכון במילה.


העברית, ככל השפות, מושפעת משפות לועזיות. אין כל פסול בכך – עוד במקרא אימצנו מילים מהשפות בסביבה. את עיר הבירה, למשל, שאלנו מהאכדית, ואת הפרדס ואת הגזבר מהפרסית. בימיהם של חז"ל היוונית והרומית השפיעו על העברית, ובשנים הראשונות של המדינה היידיש. בימינו, העברית שואבת אליה מילים, ביטויים ומבני משפטים אנגליים. הסיבה ברורה – אנחנו צופים בתוכניות טלוויזיה בסרטים בשפה האנגלית ומאזינים למוזיקה אנגלית ואמריקנית. מילים אנגליות השתרשו בשפה העברית והיו לחלק ממנה - האוניברסיטה, הטלוויזיה והטלפון. נמצא בשפתנו גם ביטויים אנגליים למהדרין שעוטים תחפושת עברית. ההשפעה גדולה כל כך עד שלעתים אנחנו משתמשים בביטויים השאולים, ובטוחים שאנחנו כותבים עברית צחה. לדוגמה, 'שם המשחק' הוא תרגום של הביטוי The name of the game. יש ביטויים ומילים באנגלית שטובים לשפה ומעשירים אותה. ולראייה, גם האקדמיה ללשון העברית מתהדרת בשם לועזי. כמו כן, לא תמיד המילה העברית מצליחה להעביר את המשמעות במדויק, ואז הכותב יכול להעדיף מתוך שיקול דעת את המילה הלועזית. כותב יכול לבחור אם להשתמש במילה 'אוניברסלי' או 'עולמי', הכול לפי סגנונו וטעמו האישי. אולם מילים וביטויים לועזיים רבים נשמעים זרים לשפה ופוגעים באופייה, ויש להחליפם במילים או בביטויים עבריים מקוריים. לעתים קרובות המילים הלועזיות עושות את הכתיבה מסורבלת ולא מובנת. נוסף על כך, כתיבה במלים לועזיות יוצרת ניכור אצל הקורא. החלופה העברית מוכרת ויוצרת משפט נכון וטבעי.

ואלו מקצת המילים האנגליות שעוטות מעטה עברי:

  • הצירוף 'כתוצאה מ...' הוא תרגום של As a result of, ויש להחליפו במילים 'עקב',  'לכן', 'מפני', 'בגלל' וכדומה.
    דוגמה: כתוצאה מהשיטפון נהרסו הגדרות.
    תיקון: בשל השיטפון נהרסו הגדרות.

  • 'התייחס ל...' הוא תרגום של To refer . כותבים משתמשים ב'התייחס ל...' במקום בפעלים עבריים רבים: להגיב על..., להתנגד ל..., להמשיך את..., ראה ב... ועוד.
    דוגמה: היא התייחסה לעבודה כאל מקום בילוי.
    תיקון: היא ראתה בעבודה מקום בילוי.
  • הביטוי 'אני קצר בזמן' הוא תרגום של הביטוי I am short of time. במקומו אפשר לכתוב: זמני קצר.
  • 'לכסות אירוע' הוא תרגום של הביטוי To cover an event.דוגמה: העיתונאי נשלח לכסות את אירוע ההתרמה. המשמעות של כיסוי בעברית היא הסתרה, כלומר  העיתונאי מסתיר את האינפורמציה במקום לחשוף אותה. לכן יש להשתמש בפועל לסקור - העיתונאי נשלח לסקר את אירוע ההתרמה.
  • שימוש ב'על פניו' שהוא תרגום של הביטוי On the face of it. במקומו יש לכתוב לכאורה, בהתרשמות ראשונית או למראית עין.
    דוגמה: על פניו הוא נראה בחור אמין.
    תיקון: לכאורה הוא נראה בחור אמין.
  • כשרוצים לציין דמיון בין שני דברים משתמשים בביטוי 'מכנה משותף', שהוא תרגום של Common denominator. במקומו יש לכתוב 'הצד השווה'.
    דוגמה: המכנה המשותף בין שתי הבנות הוא שערן הארוך.
    תיקון: הצד השווה בין שתי הבנות הוא שערן הארוך.
 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!