מכתב מחוקרת מן האקדמיה

בחודשים האחרונים כתבה חוקרת מן האקדמיה יומן אישי. היומן יהפוך בקרוב לספר. הנה קטע ממנו:
אף פעם לא ידעתי לכתוב כמו שצריך, לא ידעתי לנסח כמו שצריך את העובדות האקדמיות שלי. איני יודעת מהיכן זה נולד. אולי בילדותי, בזמן שבו הייתי חלשה במקצועות היסוד. אמנם עם השנים השתפרתי והפכתי להיות אחת מן התלמידות הטובות בכיתה שלי, הייתה לי בעיה בלשון, בחיבור, בהבעה. איני אישה דיסלקטית, להפך. אך תמיד הפריעה לי העובדה שאיני מנסחת כמו שצריך את הטקסט. אף פעם לא ידעתי מה בא לפני מה: נושא, נשוא, לוואים ומושאים, איך מטפלים בזמנים בשפה העברית, ויותר מהכול התקשיתי להשתמש בסימני פיסוק. את האמת, מעולם לא שמתי נקודה בסוף משפט, פשוט איני יודעת מתי יש לשים נקודה, ושלא אדבר על פיסוק. מי בכלל המציא את הכללים האלו? כל כך הרבה חוקים ותקנות וכללים ואיני מבינה בהם כלום.
אכן קשים חייהם של הכותבים בשפה העברית, או שאולי אני מדברת רק בשם עצמי. למה מערכת החינוך לא מלמדת את תלמידי ישראל לכתוב כמו שצריך? חצי מהזמן בבית הספר מבוזבז לריק, על הפרעות, על ימים שבהם חסרים מורים ועוד. אותם קובעי מדיניות אינם יודעים עד כמה חשוב ללמד כללים לשוניים, או איך קוראים לכך במקומותינו – עריכה לשונית. ניסוח, הבעה, כתיבה הם עניינים חשובים ביותר כדי לשרוד במציאות חיינו העכשווית. לא רק מתמטיקה ואנגלית חשובים לצורך העניין.

אתם בוודאי שואלים כיצד אני מנסחת יחסית טוב את מה שאתם קוראים עכשיו? זו באמת שאלה טובה מאוד. ואני מבטיחה לכם לספק תשובה מאוד מפורטת לגבי הסוגיה הזו. מסתבר שיש תקווה, גם לאותם אלו שמתקשים לנסח טקסט תקין. אל תתייאשו, תלמדו ממני.

שלכם,

ירדנה.

עריכה לשונית / הגהה

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!