עריכה לשונית כמממשת פוטנציאל אישי

עריכה לשונית והגהה הן שני תחומים השזורים זה בזה והמצויים זה לצד זה. עריכה לשונית תפקידה לאפשר לבני האדם לממש את הפוטנציאלים שלהם, לממש את האוטונומיה המחשבתית והאינטלקטואלית ולפתח את החושים הביקורתיים כלפי עצמם וכלפי המציאות.
החינוך, כפי שבא לידי ביטוי בעידן המודרני, עיצב את תודעתם של תלמידים, אפשר ודרבן את האימפוטנציה האינטלקטואלית שלהם, דחה את היכולת הביקורתית וגלה את רוחניותם למקומות נידחים. החינוך הישראלי, בחסות קובעי המדיניות בדרג הפוליטי, עיצב היסטוריוגרפיה המתעלמת מהצד ה"אחר" והשונה, המדירה את זיכרונם, את קולם, את מחשבתם ואת המאווים שלהם למקומות שוליים וחסרי משמעות. בכך, רצתה להבטיח המערכת הפוליטית שהתלמידים יחשפו להיסטוריה "אמתית" אחת, שהיא סובייקטיבית בעליל, כדי לממש את מטרות המדינה כביכול. דבר זה, הביא לעיצוב מנגנון מושגים חדש, לניסוחים מפולפלים, לחוסר בהירות של הטקסט ועוד, לעיצובה של תודעה כוזבת וליצירתו של תלמיד הכבול באזיקים בלתי נראים למערכת, כמו במערת אפלטון. 
בשנים האחרונות, אנו עדים לשינוי יעדי ומטרות החינוך, לאפשרויות אחרות העומדים לפתחם של בני האדם ולהשתחררותה של הרציונליות האינסטרומנטלית. מגוף ידע בלעדי שעבר שוב ושוב עריכה לשונית ושכתוב אין-סופי, המעצב את מחשבתו ונפשו של התלמיד, להתחרות בכוחות "עוינים" שחדרו למרחב ושגרמו לזעזוע באידאולוגיה החינוכית ובפילוסופיה שלה. ממערכת כל יכולה שרק לה יש את ה"אמת", את היכולת ואת הכישורים לחנך את בני האדם עברנו למערכות שונות ומגוונות שמחד גיסא מתחרות כנגד  המערכת הממוסדת ומאידך גיסא, מציעות ידע אחר, ובכלל זה טקסטים פורצי דרך, המנוסחים היטב, אפשרויות שונות ומבט שונה על המציאות. בו זמנית, הם מנסים לכבוש את המרחב ולהשתלט על התודעה. הידע ה"אחר" מגיע מאתרי האינטרנט, מה – m.t.v , מתעשיות ההיי-טק ומהאידיאולוגיה הקפיטליסטית המאיימת לכבוש את העולם. כיום, לבית הספר, המייצר ספרים שעברו עריכה לשונית קפדנית ומדוקדקת, קשה להיות הסוכן הבלעדי של הידע, של המידע ושל המציאות. התלמידים חשופים לידע המתפרס לשני סוגים: האחד, ידע אחר בדבר ה"אמת" של ההיסטוריוגרפיה הישראלית מול היסטוריוגרפיה פלשתינית הנישאת על ידי רוחות פוסט מודרניסטיים ורב תרבותיים הבאים לידי ביטוי אצל "ההיסטוריונים החדשים". השני, ידע שונה ממה שמשווק ומועבר בבית הספר. זהו ידע המעביר את הלוגיקה של השוק, את ההיבטים של הכלכלה הקפיטליסטית ואת האידיאולוגיה של הרציונליות האינסטרומנטלית שהפכה לאי רציונלית.
זאת ועוד, בית הספר בעידן הנוכחי, ובאמצעות ספריו שעברו עריכה לשונית, טיפול בבעיות פיסוק, ושינוי סדר המילים במשפט, הופך יותר ויותר לבלתי רלוונטי ולסוכן של הלוגיקה הקפיטליסטית החודרת אל מבניו והמכרסמת בעקרונותיו. מחינוך שהבטיח את שלטונה של האידיאולוגיה הציונית הפך לשלטון של כוחות בשוק שהאידאלים הם "הצלחה", "רייטינג", "רווח", "התייעלות" ועוד בשונה מהאידאלים בעבר שהבטיחו "ייעוד", "משמעות" ו"מטרה", גם אם הם באו לידי ביטוי בחינוך שפלש לתודעה, עיצב אותה והשתית אידאולוגיה המסורה להשכחת הפוטנציאלים המשחררים של תלמידיו. 
כוחות השוק והלוגיקה הקפיטליסטית ממוססים את המיתוסים הציוניים מכוננים, שהיו בעלי "רוח" ו"נפש" ומעלים על נס את כוח התחרותיות, את המניפולציה, את הערמה ואת התחכום המאפיינים את האדם המעוניין לשרוד במציאות. כוחות אלו, באמצעות כותביו והוגיו, שלמדו כתיבה מהי, עריכה לשונית וגם הגהה לשונית, כל כך יעילים וחזקים, עד שהם פרצו את כתליו של בתי הספר וחדרו לאידאולוגיה שלו, לתודעתו ולשימוש יעיל בשיטות הניהול והמנהל. מצד אחד בית הספר הישראלי מתפקד כסוכן של הלוגיקה החדשה, המנסה להעצים את כוחה והמשתית את כללי המשחק והיכולות השונות שבני האדם צריכים ללמוד אותם. מצד שני מעצבי המדיניות יודעים כי כדי שהתלמיד ישרוד את המציאות הנמצאת מחוץ לבית הספר,  עליו לקבל כלים שונים, כולל נושאי לימוד הנוגעים אל עריכה לשונית וכיצד להתמודד עם העולם ועם האתגרים שהוא מעמיד לפניו. לקובעי המדיניות גם אין ברירה. ככל שתלמידיו מסורים יותר ויותר לאתרי האינטרנט, לדיסקוטק ולערוץ 2 כך קשה לו להיות רלוונטי לחיי הלומד, בהתחשב בעובדה שתלמידים רואים בו מוסד אנכרוניסטי והמשווק ידע "לא מעניין".

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!