חשיבותם של טקסטים ללא שגיאות לשון

הגישה הלגלית לא הסבירה את התהליך הפוליטי במדינות שאינן דמוקרטיות. ההבנה כי למוסדות ולמבנים הפוליטיים שונים יש תפקידים שונים בתרבויות ובמדינות שונות הבהירה לחוקרי מדע המדינה כי הגישה מתקשה להתמודד עם המציאות הפוליטית. לכן חוקרים יצאו נגד חוסר מדעיותה של הגישה. הביקורת המרכזית כנגדה הייתה שהגישה התמקדה בדברים כתובים ומנוסחים היטב, וזאת לאחר שעברו עריכה לשונית, כמו תקנון, חוקים ובחקר מוסדות פוליטיים והתעלמה מחשיבותו של התהליך הפוליטי. המגמות האינטלקטואליות האחרות שהתפתחו במדע באותם ימים היו התפתחותה של הסביבה החברתית והמאפיינים האחרים שהיוו אותה, האידאולוגיות והפוליטיקה העובדתית ושינוי הסביבה הארגונית והמוסדית כפי שבאה לידי ביטוי באוניברסיטאות בתוך מדע המדינה. הגישה הזו החלה לשקוע בתקופה שבין מלחמות עולם, כאשר גישה זו לא נתנה את הפתרונות המקווים לבעיותיה של המדינה, ובכלל זה לא עברה ניסוח מתאים, ברור וקריא של הטקסטים והחוקים, ולא נתנה תשובה מדוע אירופה הגיעה למצב של מלחמת עולם. נוסף על כך במרוצת השנים התקיימו דיונים רבים על הלימוד המדעי של הפוליטיקה והמחקר ועל העמדות הפוליטיות של האזרחים. הממצאים הראו שהאזרח לא היה רציונלי ולא היה בידו מלוא המידע הפוליטי. ואין זה פלא. טקסטים רבים לא היו ברורים ויש שלא פורסמו כלל וחלקם היו משובשים ולא קריאים. לכן בשנות העשרים נוספו גישות אחרות האמורות היו לנתח טוב יותר את הבעיות ואת האירועים אשר התרחשו בתקופה זו, גישות שכלליהן וחוקיהן עברו עריכה לשונית, על ידי מספר גישות, כמו גישת המערכות, גישת התרבות הפוליטית והגישה הסטרוקטורלית פונקציונלית. למרות שהגישה הפורמלית לגלית שקעה במשך השנים, היא לא נעלמה. 
הגישה הזו עדיין קיימת במדינות רבות בעולם ואפילו בישראל. הגישה הזו באה לידי ביטוי גם בהודו, כאשר ההתפתחויות החברתיות והפוליטיות שם היו דומות לאלה שבמערב עשורים רבים לפני כן. נוסף על כך צריך לציין שכיום השיטה הזו משמשת תת תחום במחקרים על בחירות ועוד נושאים רבים, וכיום יותר מתמיד היא מנוסחת היטב, ברורה וקולחת, ועברה ברובה עריכה לשונית יסודית. כמו כן הגישה הזו מבטאת את הערכים והאידאלים של חברה באופן מובנה ושיטתי. היא חוקרת למה לחוקים ולתקנות לעתים מצייתים ולמה לעתים לא. כל המחקר של הגישה הזו מתבסס על ארגונים ומוסדות ועל התרבות הפוליטית הכללית של החברה.
זאת ועוד, למרות שקיעתה, הגישה הפורמלית נתנה לנו להבין שישנם נושאים חשובים נוספים בחקר הפוליטיקה, כמו חשיבותם של הלוביסטים הפועלים להריץ בקרב נבחרי העם את היעדים ואת המטרות שלהם, הלחצים של קבוצות חברתיות ועמותות למיניהם, קבוצות של נושא מוגדר אחד והעוצמה של האליטות במיוחד בישראל. כל זה מוכיח את האסימטריה ביחסים שיש בפוליטיקה הישראלית. גישה זו שהתפתחה בתחילת המאה הקודמת עשתה השוואה גם מבחינת היסטורית בין המוסדות האזרחיים ובין המוסדות התרבותיים, שיטה שהפכה להיות ידועה כפורמליזם, ובכלל זה מקפידה כיום על ניסוחים תקינים ועל עריכה לשונית שתטפל בשגיאות לשון צפויות, תבצע האחדה של הטקסט ותשפר את תקינות סימני הפיסוק. ההתמקדות על המבנה הפורמלי לגלי אפשר למעשה למדע המדינה ליצור קיום עצמאי משלו ולהקנות לו במידה מסוימת ייחודיות משלו. לכן מדע המדינה התמקד בחקר ובלימוד נושאים, כמו תיאוריה ופילוסופיה פוליטית, משפט ציבורי וצורות ופונקציות של ממשל ואדמיניסטרציה. הגישה הלגלית פורמלית הייתה מהן פרדיגמה בשנות שלטונה.
למעשה, הגישה הלגלית פורמלית היא היחידה שזכתה להיות פרדיגמה, כאשר השרידים של הגישה קיימים עד היום. פרדיגמה מוגדרת כהישג מדעי הזוכה להכרה כללית, כך שבתקופה מסוימת הוא מספק דגם לפתרון בעיות עבור הקהילה המדעית. הפרדיגמה חייבת לעבור עריכה לשונית וגם הגהה, לספק לאזרחים טקסטים ברורים ותקינים ולנקות מתוכה שגיאות לשון. כמו כן היא מאופיינת בממד הפילוסופי מתודולוגי הכולל השקפת עולם לגבי מהות המחקר המדעי ופרספקטיבה דיציפלינרית, שאלות מחקר אופייניות ותיאוריות. נוסף על כך הפרדיגמה תוחמת במדויק את מה שקביל, ובדרך זו יוצרת שפה משותפת ואמות מידה משותפות. 
הגישה הלגלית הכתיבה את המסגרת המושגית והתיאורטית של המחקר במדע המדינה והאמינה ביכולתו של האדם לעצב את המציאות הפוליטית דרך חקר מוסדות המדינה וטקסטים משפטיים תקינים מבחינה לשונית, ברורים ומדויקים. כאשר הגישה הופיעה היא יצרה קוהרנטיות שאפשרה לראשונה לחקר הפוליטיקה לנטוש את העיסוק סביב המחשבה המדינית ולחקור את המציאות הפוליטית כפי שהיא משתקפת במוסדות הפורמליים של המדינה.
הגישה הלגלית נחשבה כפרדיגמה מכמה סיבות: יש לה מושגים תיאורטיים אופייניים המתארים את המציאות הפוליטית באופן ברור וקולח, היא משתמשת במונחים רציונליים, המתארים יחס בין פריטים, היא מעלה שאלות ובעיות אופייניות, הנובעות מהמציאות, היא משתמשת בשיטות מחקר אופייניות ובפרספקטיבה מחקר. הגישה הלגלית פורמלית עיצבה מונחים, תיאוריות, הנחות יסוד ומושגים שעברו עריכה לשונית ויצרה שיטות מחקר וניתוח שעיצבו מחדש את התחום. 
כל פרדיגמה היא בת חלוף והיא נופלת כאשר פרדיגמה אחרת תופסת את מקומה, וזה היה גורלה של הגישה הלגלית פורמלית. היא הוחלפה בסופו של דבר עקב חסרונות שהתגלו בה, ובכלל זה המושגים והתיאוריות שהיא ניסחה. בכל זאת, אין ספק כי בהשוואה למדעי החברה האחרים וגם לגישות שבאו אחריה, הגישה המוסדית היוותה במידה רבה מסגרת פרדיגמתית דומיננטית שעיצבה במידה רבה את דמותו של מדע המדינה המודרני. הגישה הזו, קבעה את הפרמטרים של המדע, את הגדרות היסוד של טבע האדם ואת מבנה המדע ובכלל זה את מהותה של העריכה הלשונית ואת כלליה ובחרה מה לכתוב ומה לא. מתוך הגישה הזו, שבפועל שימשה פרדיגמה, נגזרו כמה גישות תיאורטיות שלמעשה מגדירות ומתמודדות בפועל עם בעיות מסוימות, אירועים שהתרחשו וכו'.

עריכה לשונית/הגהה

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!