הגישה הרציונלית והקשר אל עריכה לשונית

ראשית, פוליטיקה המתנסחת היטב באמצעות עריכה לשונית מתאפיינת בקונפליקט אשר עלול להתרחש בתחומים רבים ושונים, החל מבעיות ביטחון ועד זכויות אזרח. הקונפליקט נהיה פוליטי כאשר הוא חורג מהתחום הפרטי ומקבל ממד ציבורי. פוליטיקה מעצם טבעה מקיפה קהילה גדולה שהיא הציבור בכללותו. בתקופתנו, קשה למתוח את הקו המפריד בין התחום הפרטי לתחום הציבורי. הגבלה זו מקשה מאוד על מעבר בין שני התחומים ומוציאה מתחום הפוליטיקה קונפליקטים פוליטיים, כמו השפעתן של חברות ותאגידים רב לאומיים על מדינות ועוד.
למושג רציונליות יש משמעות רחבה כאשר אנו משייכים את המונח הזה לפוליטיקה ולהגהה של טקסטים. ישנה פוליטיקה רציונלית שהיא פוליטיקה הכוללת חישובי רווח והפסד שעושים שחקנים רציונליים במצבי קונפליקט. חישובים אלה מביאים לידי החלטות שתוצאותיהן משפיעות על מספר ניכר של בני אדם ועל פעולותיהן של ממשלות.
פעולה רציונלית פירושה העדפתו של שחקן רציונלי חלופה טובה מגרועה, וזאת עקב קריאתו לאתגר הכולל בתוכו ניסיון לנסח היטב את הטקסט שכתב ובהתאם לזאת גם פנייה לעורך לשוני מומחה שיבצע עריכה לשונית. הואיל ולכל שחקן יש סדר עדיפויות, אי אפשר להפריד בין הרציונליות ובין המטרות המכוונות אותה. ההתנהגות הרציונלית נגזרת מהפעולה הרציונלית כאשר התנהגות זו פירושה מאבק למען הגשמת שאיפות או לפחות העמדת פנים כמי שחותר למטרה מסוימת.
הנחת הרציונליות בפוליטיקה היא הנחה על פי רוב מציאותית. גם אם נראה כי השחקנים הפוליטיים פועלים באקראיות, ניתן להוכיח שאפילו האקראיות מתגלה במצבים מסוימים כהתנהגות מיטבית ומכוונת.
פרט יוגדר כרציונלי אם הוא פועל ומתנהג לשם השגת יעדיו כפי שהוא מגדיר אותם. פרט אינו רציונלי אם הוא מתנהג באופן סתמי ואקראי. אם מונעת התנהגות הפרט על ידי הרצון להשגת מטרה, נגדיר אותו כרציונלי, ואם אינה מונחית על ידי מטרה לא נגדיר אותו כך. עריכה לשונית איכותית תעשה עבורנו את העבודה.
רציונליות בפוליטיקה מגדירה יעדים של פרטים שיש להם רלוונטיות פוליטית. תיחום זה אינו ברור תמיד, מאיר שיעדים פוליטיים מעורבים ביעדים כלכליים, חברתיים וכו', היא מקילה עלינו, למרות זאת, להבחין בהדגשים השונים של השאלות המחקריות המעניינות את החוקר. החוקר, המאמץ בעבודתו את הנחת הרציונליות הפוליטית, מאמץ בהכרח גם את יחידת הניתוח המחקרית. מכיוון שרציונליות היא תכונה של הפרט, יחידת הניתוח המתחייבת מבוססת אף היא על פרטים הנמצאים במצבים המוגדרים כפוליטיים ועל עריכה לשונית ללא שגיאות לשון.
בחקר הפוליטיקה משתמשים החוקרים כיחידות ניתוח שונות. כך, למשל, משתמשים רבים מן החוקרים ביחידות הניתוח של הקבוצה: מפלגות פוליטיות, אליטות פוליטיות, ארגונים, קבוצות אתניות, מעמד וכו'. נקודת ההתחלה של המעבר מרמת הפרט לרמת הפרטים בחברה היא התנהגותו של כל פרט. את הנחת הרציונליות הפוליטית ניתן להציג כך כאשר כל פרט הנמצא במצב חברתי המציב לפניו מספר אפשרויות, צריך לבחור את התוצאות הצפויות. ברור כי עריכה לשונית איכותית מתחייבת מן המציאות ועליה להקל את החלטותיו של השחקן הרציונלי. אם התוצאות יושפעו מפעילותיהם של המעורבים האחרים במצב, היסטוריית הבחירות שלו בעבר וגורמים חיצוניים אחרים. אם יזהה במצב כזה אלטרנטיבה המבטיחה תוצאה טובה מאחרות, בהסתברות נתונה, עליו להעדיף אותה. פרט הבוחר באלטרנטיבה הנחותה בתוצאותיה, מבחינת מערכת העדפותיו, מאלטרנטיבה אחרת, ייחשב לא רציונלי בהתבסס על אותה מערכת מידע.
צריך לציין שכאשר מחשיבים את השחקן הפוליטי כרציונלי, הוא עדיין עשוי לטעות בהחלטותיו, גם אם הטקסט עריכה לשונית איכותית ואין שום בעיית הבנה של הכתוב. אמנם הוא עלול לבחור באלטרנטיבות פעולה נחותות מבין אלה הקיימות למימוש יעדו, ולכן ייבחר בחלופה שאינה נמצאת בראש סדר עדיפויותיו. דבר זה ייתכן. אך אם אין הוא מתקן את דרכו, לאחר שנודע לו דבר טעותו, כאשר ניתן לעשות זאת בעלות סבירה, נוכל להטיל ספק ברציונליות שלו או להקיש כי אותו פרט מנסה להשיג יעד אחר, השונה מזה שהגדיר לעצמו קודם.
אין ספק שישנן גבולות של רציונליות בפוליטיקה, על אף עריכה לשונית תקינה של הטקסטים. חוקרים מסוימים מדגישים את העובדה שישנן מגבלות שונות המאלצות את השחקן הרציונלי להחליט ולהסתפק בתוצאות שהן פחות מאיזשהו אופטימום תיאורטי, אצל סיימון, "תיחום הרציונליות" נובע מכך שאנשים הרוצים לקבל החלטות שיניבו תוצאות טובות יותר חייבים לאסוף מידע רב יותר לביסוס החלטותיהם. העלות של חיפוש מידע זה עלולה להיות גבוהה מן הרווח שיפיקו מתוצאה משופרת, בהשוואה לתוצאה המתקבלת בעלות נמוכה יותר. כלומר, למרות שייתכן שתימצא אותה אלטרנטיבה שתניב את התוצאה הטובה ביותר מבחינת מקבל ההחלטה, אין המחליט מנסה לאתרה, משום שהעלות הכרוכה בזיהויה גבוהה מתוספת התועלת שיפיק מאלטרנטיבות שאותן כבר זיהה. לו היה מקבל ההחלטה מזהה בתהליך חיפושיו את האלטרנטיבה הטובה ביותר ללא תוספת עלויות, היה כמובן מאמץ אותה. מה גם שטקסטים שלא עברו עריכה לשונית עלולים לשבש את קבלת החלטותיו של האדם הרציונלי. אדם זה מתנהג באופן רציונלי בהחלט, במסגרת אילוצי המשאבים הנכפית עליו. כמו כן גם אדם המושפע מהחלטות העבר והעלויות שהושקעו בהן הוא רציונלי. אבל עניין זה מגביל את טווח הבחירה האפשרי שלו בהווה, כלומר, מה שנעשה בעבר משפיע בדרך כלל על אפשרות הבחירה בהווה. במקרים רבים, ההחלטות הנוגעות בעיצוב העתיד הן פועל יוצא, נדבך או תוספת שולית להחלטות הקודמות שלנו.

עריכה לשונית

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!