על עורכת הלשון

כמה שהיא רצתה ללמוד עריכה לשונית. זה היה פשוט בדמה. היא אהבה את המילה הכתובה, התגוררה בין המשפטים והדפים, הייתה לוקחת רומנים מרתקים לדירתה הצנועה במרכז תל-אביב ונדהמת משרשרת שגיאות הלשון שנמרחו על פני דפיהם. "אי אפשר לחולל כזו שערורייה", אמרה לעצמה כאשר קראה עמוד ועוד עמוד ורצתה כבר לעזוב הכול ולקרוא את הספר הבא.
"אני חייבת להיות עורכת לשון בהוצאה לאור גדולה", הציבה לעצמה מטרה חדשה כדי לשנות את פני הכתוב בספרים.
ואז היא עשתה קורס של עריכה לשונית וסיימה אותו בהצלחה ופנתה אל הוצאות לאור שהשיבו את פניה ריקם. אך היא לא התייאשה. ואז יום אחד צלצל אליה מנכ"ל של הוצאת ספרים ידועה וביקש ממנה להגיע למשרדו כדי להתרשם ממנה ולדון על פרטי שכרה. הוא נלהב ממכתבה האישי ומתשוקתה הרבה להיות עורכת לשון. הוא נפגש עמה, שיבח אותה על המוטיבציה שלה ונתן בידה ספר חשוב של ההוצאה שאמור לראות אור בקרוב.
"הנה, זה כתב יד. אני סומך עלייך שתעשי את המוטל עלייך ותגישי לנו טקסט קריא וזורם, ללא שגיאות לשון", מסר בידה וטפח על שכמה.
"אני מאוד מרוצה מהשיחה אתך", אמרה לו. "כעת אני בטוחה שלא תתאכזב ממני ואגיש לך טקסט תקין בשכר סביר".
ואמנם כעבור מספר שבועות חזרה עורכת הלשון אל משרדו ובידה כתב היד עם התיקונים הלשוניים. הוא דפדף וקרא והתרשם לחיוב. 
"מצוין, כעת אעביר את כתב היד אל המגיהה שלנו והיא תכניס את התיקונים למחשב".
לימים הפך כתב היד לספר רב מכר עתיר תשבחות על איכות כתיבתו ועל הדקדקנות הלשונית שבו. עורכת הלשון עשתה מהפכה בעריכת הלשון בהוצאה לאור הזו וקיבלה מינוי קבוע. כך מדי יום היא נוסעת במכוניתה אל המשרדים המפוארים של ההוצאה לאור ועובדת שעות רבות על כתבי היד שהיא מקבלת. 
העבודה מרובה, אך היא עושה זאת מאהבה ומרצון עז להראות לכולם איך טקסט בשפה העברית צריך להיכתב. כל מילה צריכה להיות במקומה, כל משפט צריך להיות בעל מסר. והכי חשוב, אין להחמיץ לעולם שגיאת לשון או טעות פסיק שעלולה לשבש את הקריאה.

 

 

 
כל הזכויות שמורות לניר שגב – הדובדבן

Created by Tarrlink, Powered by Joomla!